לפני יותר מעשור חגגנו את המוזיקה של הגרייטפול דד בגאת'רינג הראשון. עדיין לא ממש קראו לזה גאת'רינג, עדיין לא קראו לנו "גרייטפול מיוזיק" ורק מעטים הכירו את האירועים המוזרים שלנו. מי שהגיע בדרך כלל חזר ואפילו הביא איתו חבר או חברה אל הארץ המובטחת ועם השנים צמחנו לקהילה יפה וצבעונית של דד הדס ואוהבי מוזיקה בכלל.
הגאת'רינג גדל באופן טבעי והפך לאירוע של יומיים שמשלב גם הופעות חיות. בהמשך נולדה לו אחות קטנה בדמות מסיבת החורף השנתית והשנה, לראשונה, הפקנו גם פסטיבל שלא הוקדש לגרייטפול דד, אך הרוח שלהם נכחה בו מהצליל הראשון שבקע מהרמקולים. פסטיבל "כמעט הסתפרתי" נמשך כשלושה ימים עם הופעות נהדרות של מוזיקאים ישראליים עצמאיים אהובים לצד תיקלוטים של הרבה רוק, גרוב ופסיכדליה משנות השישים.
אחת ממטרותיו החשובות היא לבנות קשר בין הקהילה למוזיקאים עצמאיים ובין קהל רחב יותר לקהילה שסביבינו.
מעולם לא היינו גוף כלכלי שמטרתו היא רווח וכל עבודתנו נעשתה בהתנדבות. אנו מונעים מאהבה ומשגעון לדבר ומהצורך לייצר פה אירועי תרבות אלטרנטיביים. אך משנה לשנה המשימה הזו הופכת למורכבת יותר. לא רק עבורנו. בשנים האחרונות היינו עדים לביטולים של פסטיבלים ולקשיים רבים יותר שעומדים בפני אירועים מהסוג שלנו.
אחרי מחשבה רבה ומתוך רצון להמשיך לקיים את האירועים האלה עבור הקהילה שנבנתה סביבנו, אנחנו נכונים לצאת לדרך חדשה ומשותפת ביחד אתכם – עם כל האנשים היקרים שזכינו לרקוד איתם ולהכיר בשנים האחרונות. הרעיון של "עמותה" מגלם בתוכו את אחד הערכים הגדולים של הגרייטפול דד – "קהילתיות".
העמותה שלנו תשמר את זכרו של דוד רמלר האיש היקר שזרע בקרבנו את האהבה לדבר והוביל אותנו ליצור את האירועים האלו. אנחנו מרגישים שזה הזמן הנכון להתאגד ומבינים שללא הצעד הזה וללא שיתוף פעולה לא נוכל להמשיך את המסורת היפה שלנו ובטח שלא להצעיד אותה קדימה.
ההצטרפות לעמותה היא פשוטה וכרוכה בדמי חבר שנתיים. היא מזכה את חבריה בהטבות
וכמובן בשותפות גורל ויכולת השפעה.
בברכת סולידריות ובהתרגשות גדולה, ג'רי און, אחים ואחיות.
